Devarim 26
Ki tavo
Cheni
כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישת שנת המעשר ונתתה ללוי לגר ליתום ולאלמנה ואכלו בשעריך ושבעו
כִּ֣י תְכַלֶּ֞ה לַ֠עְשֵׂ֠ר אֶת־כָּל־מַעְשַׂ֧ר תְּבוּאָֽתְךָ֛ בַּשָּׁנָ֥ה הַשְּׁלִישִׁ֖ת שְׁנַ֣ת הַֽמַּֽעֲשֵׂ֑ר וְנָֽתַתָּ֣ה לַלֵּוִ֗י לַגֵּר֙ לַיָּת֣וֹם וְלָֽאַלְמָנָ֔ה וְאָֽכְל֥וּ בִשְׁעָרֶ֖יךָ וְשָׂבֵֽעוּ:
12
Traduction
Quand tu auras achevé de prélever les diverses dîmes de ton revenu, dans la troisième année, année de la dîme ; quand tu auras donné leur dû au Lévite, à l’étranger, à l’orphelin et à la veuve, afin qu’ils aient à manger dans tes villes et se rassasient,
Rachi non traduit
כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת. כְּשֶׁתִּגְמוֹר לְהַפְרִישׁ מַעַשְׂרוֹת שֶׁל שָׁנָה הַשְּׁלִישִׁית, קָבַע זְמַן הַבִּיעוּר וְהַוִּידּוּי בְּעֶרֶב הַפֶּסַח שֶׁל שָׁנָה הָרְבִיעִית, שֶׁנֶּאֱמַר מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שְׁנַיִם תּוֹצִיא וגו' (דְּבָרִים יד, כח), נֶאֱמַר כָּאן מִקֵּץ, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן מִקֵּץ שֶׁבַע שְׁנַיִם (שָׁם לא, י) לְעִנְיַן הַקְהֵל, מַה לְהַלָּן רֶגֶל אַף כָּאן רֶגֶל, אִי מַה לְהַלָּן חַג הַסּוּכּוֹת אַף כָּאן חַג הַסּוּכּוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר, מַעַשְׂרוֹת שֶׁל שָׁנָה הַשְּׁלִישִׁית רֶגֶל שֶׁהַמַּעְשְׂרוֹת כָּלִין בּוֹ, וְזֶהוּ פֶּסַח, שֶׁהַרְבֵּה אִילָנוֹת יֵשׁ שֶׁנִּלְקָטִין אַחַר הַסּוּכּוֹת, נִמְצְאוּ מַעַשְׂרוֹת שֶׁל שְׁלִישִׁית כָּלִין בַּפֶּסַח שֶׁל רְבִיעִית, וְכָל מִי שֶׁשָּׁהָה מַעַשְׂרוֹתָיו, הִצְרִיכוֹ הַכָּתוּב לְבַעֲרוֹ מִן הַבַּיִת:
שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר. שָׁנָה שֶׁאֵין נוֹהֵג בָּהּ אֶלָּא מַעֲשֵׂר אֶחָד מִשְּׁנֵי מַעַשְׂרוֹת שֶׁנָּהֲגוּ בִּשְׁתֵּי שְׁנַיִם שֶׁלְּפָנֶיהָ, שֶׁשָּׁנָה רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה שֶׁל שְׁמִטָּה נוֹהֵג בָּהֶן מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמַּעֲשֵׂר (בַּמִּדְבָּר יח, כו), וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁנֶּאֱמַר וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירוֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ (דְּבָרִים יד, כג), הֲרֵי שְׁתֵּי מַעַשְׂרוֹת, וּבָא וְלִמֶּדְךָ כָּאן בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית, שֶׁאֵין נוֹהֵג מֵאוֹתָן שְׁתֵּי מַעַשְׂרוֹת אֶלָּא הָאֶחָד, וְאֵיזֶה, זֶה מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, וְתַחַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי יִתֵּן מַעֲשֵׂר עָנִי, שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן. וְנָתַתָּה לְלֵוִי. אֶת אֲשֶׁר לוֹ הֲרֵי מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן. לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה. זֶה מַעֲשֵׂר עָנִי:
וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ. תֵּן לָהֶם כְּדֵי שָׂבְעָן, מִכָּאן אָמְרוּ אֵין פּוֹחֲתִין לֶעָנִי בַּגּוֹרֶן פָּחוֹת מֵחֲצִי קַב חִטִּים וכו' (פֵּאָה פ''ח מ''ה. סִפְרִי שג):
Onkelos non traduit
אֲרֵי תְשֵׁצֵי לְעַשָׂרָא יָת כָּל מַעְשַׂר עֲלַלְתָּךְ בְּשַׁתָּא תְלִיתָאָה שְׁנַת מַעְשְׂרָא וְתִתֵּן לְלֵוָאֵי לְגִיוֹרָא לְיִתַּמָא וּלְאַרְמְלָא וְיֵכְלוּן בְּקִרְוָיךְ וְיִשְׂבְּעוּן:
Targ. Yonathan non traduit
אֲרוּם תְּשֵׁיצוּן לְעַשְרָא יַת כָּל מַעֲשַׂר עֲלַלְתָּךְ בְּשַׁתָּא תְלִיתֵיתָא דִשְׁמִיטִיתָא וְתִתְּנוּן מַעַשְרָא קַמָאָה לְלֵיוָאֵי מַעַשְרָא תִּנְיָינָא הוּא מַעֲשַׂר מִסְכְּנַיָא לְגִיוֹרָא לְיַתְמָא וּלְאַרְמַלְתָּא וְיֵיכְלוּן בְּקִרְוָוךְ וְיִשְבְּעוּן:
Siftei 'Hakhamim non traduit
(ק) פי' לא כשתגמור להפריש המעשר של שנה שניה כפי המובן מן בשנה השלישית דמשמע שאתה עומד בשנה שלישית ומפריש מעשר של שנה שניה דאם לא כן הל''ל כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואות השנה השלישי' לפי הוצרך ל' שפי' בשנה השלישית שבשנה השליש' וחסר שי''ן כמו את הדרך ילכו בה שילכו בה ושנה השלישית הוא שנה שלישית של שמטה: (ר) רצונו בזה להוכיח שיקבע זמן הביעור והוידוי בערב פסח ופסוק זה כתיב בפרשת ראה גבי מעשר: (ש) לאו דוקא כאן בפרשה זו אלא ר''ל נאמר על מעשר של שנה שלישית מקץ והוי כמו שכתוב כאן מאחר שמדבר כאן גם כן במעשר של שנה שלישית: (ת) דקשה למה קרא שנה השלישית שנת המעשר וכי שאר שנים שנה א' וב' אינן שנים של מעשר ומתרץ שנה שאין נוהג כו': (א) קשה לרש''י וכי אם אינו רוצ' לאכול מה לעשות. ל''פ תן לו כו' עשה מה שעליך יש לעשו': (ב) שהוא שנים חעשר ביצים אבל שעורים צריך ליתן לו קב ודוקא בגורן צריך ליתן לו חצי קב חטים אבל בעיר א''צ ליתן לו חצי קב שבעיר יכול לילך ג''כ לאחרים מה שא''כ בגרנות שהגרנות רחוקים זה מזה:
Ibn Ezra non traduit
לעשר. מהבנין הכבד הנוסף ואין ריע לו: שנת המעשר. זהו מעשר עני: ללוי לגר ליתום ולאלמנה. לאשר תרצה מהם:
Baal Hatourim non traduit
תכלה לעשר את כל מעשר. ר''ת בגימ' בחג של פסח:
ואמרת לפני יהוה אלהיך בערתי הקדש מן הבית וגם נתתיו ללוי ולגר ליתום ולאלמנה ככל מצותך אשר צויתני לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי
וְאָֽמַרְתָּ֡ לִפְנֵי֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ בִּעַ֧רְתִּי הַקֹּ֣דֶשׁ מִן־הַבַּ֗יִת וְגַ֨ם נְתַתִּ֤יו לַלֵּוִי֙ וְלַגֵּר֙ לַיָּת֣וֹם וְלָֽאַלְמָנָ֔ה כְּכָל־מִצְוָֽתְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתָ֑נִי לֹֽא־עָבַ֥רְתִּי מִמִּצְוֹתֶ֖יךָ וְלֹ֥א שָׁכָֽחְתִּי:
13
Traduction
tu feras cette déclaration devant l’Éternel, ton Dieu : "J’ai fait disparaître de chez moi les choses saintes, et je les ai attribuées au Lévite, à l’étranger, à l’orphelin et à la veuve, exactement selon l’ordre que tu m’as donné ; je n’ai transgressé ni omis aucun de tes préceptes.
Rachi non traduit
וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ. הִתְוַדֵּה שֶׁנָּתַתָּ מַעְשְׂרוֹתֶיךָ:
בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת. זֶה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְנֶטַע רְבָעִי (סִפְרִי; מע''ש ה''י) וְלִמֶּדְךָ שֶׁאִם שָׁהָה מַעְשְׂרוֹתָיו שֶׁל שְׁתֵּי שָׁנִים וְלֹא הֶעֱלָם לִירוּשָׁלַיִם שֶׁצָּרִיךְ לְהַעֲלוֹתָם עַכְשָׁיו:
וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי. זֶה מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן. וְגַם. לְרַבּוֹת תְּרוּמָה וּבִכּוּרִים:
וְלַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה. זֶה מַעֲשֵׂר עָנִי (שָׁם):
כְּכָל מִצְוָתְךָ. נְתַתִּים כְּסִדְרָם, לֹא הִקְדַּמְתִּי תְּרוּמָה לְבִכּוּרִים וְלֹא מַעֲשֵׂר לִתְרוּמָה וְלֹא שֵׁנִי לָרִאשׁוֹן, שֶׁהַתְּרוּמָה קְרוּיָה רֵאשִׁית, שֶׁהִיא רִאשׁוֹנָה מִשֶּׁנַּעֲשָׂה דָגָן, וּכְתִיב (שְׁמוֹת כ''ב) ''מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר'', לֹא תְּשַׁנֶּה אֶת הַסֵּדֶר (סִפְרִי):
לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ. לֹא הִפְרַשְׁתִּי מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ וּמִן הֶחָדָשׁ עַל הַיָּשָׁן (שָׁם):
וְלֹא שָׁכָחְתִּי. מִלְּבָרֶכְךָ עַל הַפְרָשַׁת מַעְשְׂרוֹת (בְּרָכוֹת מ'):
Onkelos non traduit
וְתֵימַר קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ פַּלֵתִי קֹדֶשׁ מַעְשְׂרָא מִן בֵּיתָא וְאַף יְהָבִתֵּהּ לְלֵוָאֵי וּלְגִיוֹרָא לְיִתַּמָא וּלְאַרְמְלָא כְּכָל פִּקוּדָךְ דִי פַקִדְתַּנִי לָא עֲבָרִית מִפִּקוּדָיךְ וְלָא אִתִּנְשֵׁיתִי:
Targ. Yonathan non traduit
וּמַעֲשַׂר תְּלִיתָאֵי תֵיסַק וְתֵיכוּל קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ וְתֵימַר הָא אַפְרַשְׁנָן קוּדְשַׁיָא מִן בֵּיתָא וּלְחוֹד יְהַבְנַן מַעֲשְרָא קַמָאָה לְלֵיוָאֵי מַעַשְרָא תִנְיָנָא לְגִיוֹרֵי לְיַתְמָא וּלְאַרְמְלָא הֵי כְּכָל תַּפְקֵידְתָּךְ דְפַקֵידְתָּנִי לָא עָבְרַת חֲדָא מִן פִּקוּדַיִךְ וְלָא אַנְשֵׁיִית:
Siftei 'Hakhamim non traduit
(ג) כלומר התודה אל לבך. דאם לא כן ה''ל. לומר ואמרת לה' אלהיך מאי לפני כמו דכתיב לעיל גבי הבאת בכורים (ג''א) דאי כמשמעו מה צורך לומר להק' ב''ה הא כבר ידוע לפניו: (ד) כדפרש''י לעיל בפרשת קדושים שמעשר שני ונטע רבעי הם נקראים קודש: (ה) ר''ל והרי אין מעשר שני נוהג בשנה שלישית אם כן לא היה ליה להתודות אלא על מעשר עני שהוא נוהג בשנה השלישית ונמשכת עד פסח של שנה רביעית כדלעיל ל''פ ולמדך כו': (ו) כתב תרומות ל' רבים לכלול גם תרומת מעשר כי היכי דבמתני' שלהי מעשר שני כלל ביכורים בכלל תרומה כדפי' שם הר''ש כדכתיב ותרומת ידך וארז''ל אלו בכורי' ורש''י הזכירם בפי' דלאו כל אינשי שמעתא גמירי: (ז) רצונו בזה היכן הקפידה התורה בזה על הסדר: (ח) פי' חיטין על שעורין: (ט) כ' הרא''ם פי' מלברכך מלשבחך בעת הפרשת מעשרות ולא מלברך ברכת הפרשת מעשרת שהוא נוסח הברכו' שתקנהו אנשי כנס' הגדול' שברכות על המצות אינו אלא מדרבנן:
Sforno non traduit
בערתי הקדש מן הבית. בחטאינו ובעונות אבותינו הוסרה העבודה מהבכורות אשר להם היו ראויות תרומות ומעשרות באמרו ואטמא אותם במתנותם בהעביר כל פטר רחם וזהו וידוי מעשר שהזכירו רז''ל: וגם נתתיו ללוי. טעם גם כטעם אע''פ כמו גם הייתי הלילה לאיש וגם ילדתי בנים. יאמר א''כ מודה אני כי גדול עוני שגרמתי לבער הקדש מן הבית ואע''פ שנתתיו ללוי וזולתו כמצותך אני מתפלל שתשקיף השקפה לטובה במקום ההשקפה לרעה הראויה בעוני:
Ibn Ezra non traduit
בערתי הקדש. שהוא המעשר. וגם שלא הפקדתיו רק נתתיו לאשר אני חייב לתת לו: לא עברתי. בזדון: ולא שכחתי. שלא הוצאתי המעשר או פירושו על שני המעשרים:
Baal Hatourim non traduit
לא עברתי ממצותיך. בגימ' לא מן התלושים על המחוברים:
לא אכלתי באני ממנו ולא בערתי ממנו בטמא ולא נתתי ממנו למת שמעתי בקול יהוה אלהי עשיתי ככל אשר צויתני
לֹֽא־אָכַ֨לְתִּי בְאֹנִ֜י מִמֶּ֗נּוּ וְלֹֽא־בִעַ֤רְתִּי מִמֶּ֨נּוּ֙ בְּטָמֵ֔א וְלֹֽא־נָתַ֥תִּי מִמֶּ֖נּוּ לְמֵ֑ת שָׁמַ֗עְתִּי בְּקוֹל֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֔י עָשִׂ֕יתִי כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר צִוִּיתָֽנִי:
14
Traduction
De ces choses saintes je n’ai rien consommé pendant mon deuil, rien prélevé en état d’impureté, rien employé en l’honneur d’un mort : docile à la voix de l’Éternel, mon Dieu, je me suis entièrement conformé à tes prescriptions.
Rachi non traduit
לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ. מִכָּאן שֶׁאָסוּר לְאוֹנֵן (עי' בִּיכּוּרִים פ''ב מִשְׁנָה ב'):
וְלֹא בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא. בֵּין שֶׁאֲנִי טָמֵא וְהוּא טָהוֹר, בֵּין שֶׁאֲנִי טָהוֹר וְהוּא טָמֵא (סִפְרִי); וְהֵיכָן הוּזְהַר עַל כָּךְ? ''לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ'' (דְּבָרִים י''ב) זוֹ אֲכִילַת טֻמְאָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בִּפְסוּלֵי הַמּוּקְדָּשִׁים (שָׁם ט''ו) ''בִּשְׁעָרֶיךָ תֹּאכְלֶנּוּ הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר וְגוֹ''', אֲבָל זֶה לֹא תּוּכַל לֶאֱכוֹל דֶּרֶךְ אֲכִילַת שְׁעָרֶיךָ הָאָמוּר בְּמָקוֹם אַחֵר (יְבָמוֹת ע''ג):
וְלֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת. לַעֲשׂוֹת לוֹ אָרוֹן וְתַכְרִיכִין:
שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל ה' אֱלֹהָי. הֲבִיאוֹתִיו לְבֵית הַבְּחִירָה:
עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי. שָׂמַחְתִּי וְשִׂמַּחְתִּי בוֹ (סִפְרִי; מעש''ש פ''ה י''ב):
Onkelos non traduit
לָא אֲכָלִית בְּאֶבְלִי מִנֵּהּ וְלָא פַלֵתִי מִנֵּהּ בִּמְסָאָב וְלָא יְהָבִית מִנֵּהּ לְמִית קַבֵּלִית לְמֵימְרָא דַיְיָ אֱלָהָי עֲבָדִית כְּכֹלּ דִי פַקִדְתַּנִי:
Targ. Yonathan non traduit
לָא אֲכָלִית בְּיוֹמֵי אֶבְלִי מִנֵיהּ וְלָא אַפְרֵישִׁית מִנֵיהּ בִּמְסָאָב וְלָא יְהָבִית מִנֵיהּ תַּכְרִיכִין לְנֶפֶשׁ דְמִית שְׁמַעֲנָן בְּקַל מֵימְרָא דַיְיָ עֲבָדִית כְּכָל מַה דְפַקֵדְתָּנִי:
Siftei 'Hakhamim non traduit
(י) (קצ''מ) דאל''כ מאי נ''מ אם אכל אם לא אכל ואע''פ שהוידוי הוא בכל המעשרות והתרומות כמו שדרשו רז''ל מקרא דוגם נתתיו וגומר כדלעיל מ''מ מלת ממנו משמע מעשר אחד ואין זה אלא מעשר שני שנקרא קודש וע''ש: (כ) ר''ל התרומה בין שהוא טמא ואני טהור: (ל) וא''ת ונימא נמי מכאן הוזהר כמ''ש לעיל מכאן שאסור לאונן וי''ל בודאי איסור למדין מכאן ל''פ והיכן הוזהר על כך ר''ל כדי שיעבור עליו בלאו וילקה אבל גבי אונן שאכל אינו אלא איסור בעלמא ולא מלקות והא דכתי' לא אכלתי באוני אינו אלא סיפור דברים אבל אינו אזהרה כי אזהרה לא שייך אלא מפי הקב''ה. ל''פ אזהרה מנין כו': (מ) רבותא קמ''ל אפי' ארון ותכריכין שהוא של מצוה וכל שכן של חול וע' בקצ''מ: (נ) דאם לא כן מת''ל שמעתי בקול ה' הרי כבר התודה שקיים כל מה שצוה עליו ושנשמר מכל מה שהוזהר עליו ומזה הטעם עצמו דרשו גבי עשיתי ככל אשר צויתני שמחתי ושימחתי בו. רא''ם: (ס) ר''ל אחרים:
Ibn Ezra non traduit
לא אכלתי באוני. כמו בן אוני ולחם אונים והטעם רמזתי על לשון הקודש וטעם אוני כמו אבלי כי אם הייתי אבל לא אכלתי (קודם) [ס''א קודש] המעשר: ולא בערתי ממנו. הטעם השחתי מהקדש: בטמא. בדבר טמא: למת. לצרכי מת וי''א לעבודת כוכבים והטעם באלה הדברים כי אסור הוא שיוציא מהדגן לשום דבר עד תת המעשר שהוא קדש כי אם יתן מהמותר הוא דרך בזיון. ואף כי אם נתן בטמא וכאשר נשמרתי אני ושמרתי הדגן בעבור להוציא הקדש כן שמור אלהינו ארצנו וזה טעם ואת האדמה:
Baal Hatourim non traduit
ולא נתתי. ב'. דין. ואידך ולא נתתי לחטוא חכי. זה הוא שדרשו בספרי לא שכחתי מלהזכיר שמך עליו ומלברכך. פי' בדבורי לא חטאתי בו: למת. ב'. דין. ואידך על תבכו למת ואל תנודו לו. כלו' לא נתתי ממנו לצורך מת, לא למבכות, ולא למקוננות:
Ramban non traduit
לא אכלתי באני ממנו. אע''פ שהוידוי בכל המעשרות כמדרש וגם נתתיו ללוי ולגר וליתום ולאלמנה (ספרי יג מעשר שני פ''ג ה''י) אבל ''לא אכלתי באוני ממנו'' יחזור על הקדש לבדו שהוא מעשר שני ונטע רבעי והם שאסורין באונן ובטומאה ולא נתתי ממנו למת לעשות לו ארון ותכריכין לשון רש''י ולא הבינותי זה שהרי מפורש בכתוב (לעיל יד כה כו) שמעשר שני אין מחללין אותו חוץ לירושלים אלא על כסף צורה ובירושלים יתן הכסף על דבר הראוי לאכילה בבקר ובצאן וביין ובשכר ויאכל לפני ה' והרב רבי משה כתב בחבורו (הל' מעשר שני פ''ג ה''י) מעשר שני ניתן לאכילה ושתייה שנאמר ואכלת שם לפני ה' אלהיך וסיכה כשתייה ואסור להוציאו בשאר צרכיו כגון שיקח בו כלים ובגדים ועבדים שנאמר ולא נתתי ממנו למת כלומר לא הוצאתי אותו בדבר שאינו מקיים את הגוף עשה מלת ''למת'' בכאן כנוי לדברים אשר לא יחיה האדם בהם ואלו דברי הבאי ואחרים מפרשים שמתודה שלא נתן ממנו על ארון ותכריכין אפילו למת שהוא מצוה וכל שכן לחי בטלית וחלוק ובספרי (תבוא יד) ולא נתתי ממנו למת לעשות לו ארון ותכריכין דברי רבי אליעזר אמר לו רבי עקיבא אם למת אסור אף לחי אסור ומה ת''ל לא נתתי ממנו שלא החלפתיו אפילו בדבר טהור פירוש רבי עקיבא דורש ולא נתתי ממנו שלא עשיתי ממנו חליפין אפילו בדבר טהור הראוי לאכילה כענין ששנינו (מעשר שני פ''א מ''א) אין מוכרין אותו ואין מחליפין אותו ולא יאמר אדם לחבירו בירושלים הא לך יין ותן לי שמן ויהיה ''למת'' על דעתו מחובר למעלה לא אכלתי ממנו באוני למת שאין אנינות אלא למת וראיתי בירושלמי (מעשר שני פ''ב ה''א) רבי אליעזר בשם רבי סימאי אומר לא נתתי ממנו למת מה אנן קיימין אם להביא ארון ותכריכין דבר שאסור לחי לחי אסור כל שכן למת איזה דבר שמותר לחי ואסור למת זו סיכה גם זה לא ידעתי מהו שאם סך בשמן מעשר למת הרי בערו בטומאה וכבר התודה עליו ''לא בערתי ממנו בטמא'' ובגמרא בפרק הערל (יבמות עד) אמר רבי שמעון בן לקיש משום רבי סימאי מנין למעשר שני שנטמא שמותר לסוכו שנאמר ולא נתתי ממנו למת למת הוא דלא נתתי הא לחי דומיא דמת נתתי איזהו דבר ששוה בחיים ובמתים הוי אומר זו סיכה ושם הקשו ואימא ליקח לו ארון ותכריכין ופירושו שיהיה מותר בחי ליקח לו חלוק כשנטמא כיון דלא קרינא ביה ואכלת שם לפני ה' אלהיך ופירקו ''ממנו'' מגופו נשאר עכשיו כי הוידוי ב''לא נתתי ממנו למת'' מחובר עם ''לא בערתי ממנו בטמא'' יתודה עליו שלא אכל ממנו טמא ולא נתן מן הטמא למת לסוך אותו אבל במשנה (מעשר שני פ''ה מי''ב) שנינו כדברי רבי אליעזר לא נתתי ממנו למת לא לקחתי ממנו ארון ותכריכין למת לא נתתיו לאוננים אחרים ומשמעות זה שהם דורשים בו שלא נתנו למת לא לגופו של מת בארון ותכריכין ולא לאוננים שלו שהוא מתודה על אנינות שלו ושל אחרים ומפני אנינות של אחרים יתודה על הארון והתכריכין אע''פ שאפילו לחי אסור
השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתתה לנו כאשר נשבעת לאבתינו ארץ זבת חלב ודבש
הַשְׁקִ֩יפָה֩ מִמְּע֨וֹן קָדְשְׁךָ֜ מִן־הַשָּׁמַ֗יִם וּבָרֵ֤ךְ אֶֽת־עַמְּךָ֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֵת֙ הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תָּה לָ֑נוּ כַּֽאֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּ֨עְתָּ֙ לַֽאֲבֹתֵ֔ינוּ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ: (ס)
15
Traduction
Jette un regard du haut des cieux, ta sainte demeure, et bénis ton peuple Israël et la terre que tu nous as donnée, comme tu l’as juré à nos pères, ce pays ruisselant de lait et de miel !"
Rachi non traduit
הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ. עָשִׂינוּ מַה שֶּׁגָּזַרְתָּ עָלֵינוּ, עֲשֵׂה אַתָּה מַה שֶּׁעָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת (סִפְרִי), שֶׁאָמַרְתָּ (וַיִּקְרָא כ''ו) ''אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ... וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם'':
אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ. לָתֵת לָנוּ, וְקִיַּימְתָּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ:
Onkelos non traduit
אִסְתְּכִי מִמְדוֹר קוּדְשָׁךְ מִן שְׁמַיָא וּבָרֵךְ יָת עַמָךְ יָת יִשְׂרָאֵל וְיָת אַרְעָא דִי יְהַבְתְּ לָנָא כְּמָא דִי קַיֶמְתָּא לַאֲבָהָתָנָא אֲרַע עָבְדָא חֲלַב וּדְבָשׁ: [ס]
Targ. Yonathan non traduit
אוֹדִיק מִמְדוֹר בֵּית שְׁכִינַת קוּדְשָׁךְ מִן שְׁמַיָא וּבְרִיךְ יַת עַמָךְ יַת יִשְׂרָאֵל וְיַת אַרְעָא דִיהַבְתְּ לָנָא הֵיכְמָא דְקַיְימִית לְאַבְהָתָנָא אַרְעָא דְפֵירָהָא שְׁמֵינִין כַּחֲלָב וְחַלְיָין כִּדְבָשׁ:
Siftei 'Hakhamim non traduit
(ע) דאל''כ מה מקום לתפלה זו לכאן אלא מכיון שעשינו כו' ראוי לך לעשו' מה שהבטחתנו אבל עכ''פ תפלה הוא ולא כמ''ש הרא''ם ודב''ט: (פ) ר''ל במה שמוסיף מלת לתת לנו כו' שבשבועה לא הוזכר ארץ זבת חלב ודבש וא''כ איך כתיב הכא כאשר נשבעת וגומר ל''פ לתת לנו כלומר כאשר נשבעת לתת לאבותינו וקיימת ההבטחה שהבטחת ליוצאי מצרים לתת להם ארץ זבת חלב ודבש יותר ממה שנשבעת לאבותינו:
Sforno non traduit
וברך את עמך ואת האדמה אשר נתת לנו. באותו האופן אשר נשבעת לאבותינו כשאמרת אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ טובה ורחבה וכו':
Ibn Ezra non traduit
וטעם ארץ זבת חלב ודבש. להיותה כן תמיד:
Kli Yakar non traduit
השקיפה ממעון קדשך וגו'. לפי שאמר למעלה עשיתי ככל אשר צויתני פירש''י שמחתי ושמחתי את אחרים ע''כ השקיפה ממעון כמו שאנו אומרים שהשמחה במעונו ומשם תחזור ותשמחנו. ובמס' חגיגה (יב:) אמרו מעון שבו כיתות של מלאכי השרת שאומרות שירה בלילה וחשות ביום מפני כבודן של ישראל שנאמר (תהלים מב.ט) יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי. ופירש רש''י יומם יצוה ה' חסדו יצוה למלאכים לשתוק כדי לעשות חסד לצריכים חסד והם התחתונים עכ''ל והנה קרוב לשמוע שהקב''ה עושה חסד זה בזכות החסד שהתחתונים עושים זה עם זה והמעשר הוא בכלל החסד, ע''כ אמר בזכות החסד שעשיתי במעשר זה עם הצריכים חסד השקיפה ממעון לעשות חסד לצריכים חסד, כי אותם שמים ששמו מעון מיוחד לזה ומיוחד לשמחה כי במקום שמחה יש שירה ולא במקום שאין שמחה, ועוד בזכות לא עברתי ממצותיך מלשון אין מעבירין על המצות שלא עברתי ממצוה להקדים המאוחר, כך השקיפה ממעון קדשך שלא להקדים המאוחר שהרי מחשבתן של ישראל קדמה לעולם והרי הם קדומים אפילו למלאכים ע''כ דין שלא יאמרו המלאכים שירה עד שיאמרו ישראל תחילה ביום ואח''כ המלאכים בלילה כמ''ש (דברים לג.כז) מעונה אלהי קדם. דהיינו אלהי ישראל הקדומים ומתחת הם המלאכים שנקראו זרועות עולם כי במעון ישראל קודמים כאמור. ורז''ל אמרו (תנחומא תשא יד) כל השקיפה לרעה חוץ ממתנת עניים המהפך רוגז לרחמנות, והוא בזכות מדת הרחמנות שבאדם שמהפך מדת אכזריות שבו לרחמנות כך הקב''ה מהפך רוגז לרחמנות.
Or Ha'Hayim non traduit
השקיפה ממעון וגו'. צריך לדעת למה כפל לומר ממעון וגו' מן השמים, ואם לכנות שם מקומו יתברך בלשון קדושה היה לו לומר על זה הדרך השקיפה ממעון וגו' השמים, ונראה שהכתוב יעיר סוד אחד והוא כי האדון ברוך הוא הכין ב' השפעות למעלה, א' השפעת הרוחניות שהם הנפשות הטהורות, ואחד השפעת הטוב לחיות הנבראים שהוא מזון לכל, ושנים אלו יקראו להם רבותינו ז''ל (זוה''ק) זיווג, שכל שיש בבחינת משפיע ובחינת נשפע יתכנו בשם זיווג, ואמרו המקובלים שמיום שנחרב הבית נפסק השפעת הנשמות ולא נשאר אלא השפעת חיות העולמות שהוא מוכרח לקיום העולמות, והוא אומרו השקיפה ממעון קדשך כנגד השפעת הנשמות, והשקפה זו היא עליונה במקום גבוה הנקרא קודש, וכבר גילו המקובלים (זוהר ח''ב קכ''א.) מה בין הדרגת קודש להדרגת קדוש כי קדוש למעלה והמשכיל יבין, וכנגד השפעת חיות העולמות אמר מן השמים זה זיווג למטה מהראשון, ואמר כנגד מאמר השקיפה וברך את עמך ופירשו רבותינו ז''ל (מע''ש פ''ה מי''ג) בבנים ובנות, וזה יצדיק פירושינו שעל זווג הנשמות הוא אומר, וכנגד מאמר את השמים אמר ואת האדמה שהיא ברכת המזון ונכון:
Baal Hatourim non traduit
השקיפה. עולה בגימ' ת''ק. כלומר השקיפה ממהלך ת''ק שנה שמשמים לארץ. ותגין על הקו''ף, לומר בזכות אברהם שהוליד למאה שנה: וברך. ג'. דין. ואידך וברך את נחלתך. הואל וברך את בית עבדך. זהו שדורש בספרי וברך את עמך את ישראל. בבנים ובבנות. והיינו הואיל וברך את בית עבדך. ואת האדמה בטל ומטר. והיינו וברך את נחלתך: זבת חלב ודבש. וסמיך ליה:
Ramban non traduit
אשר נתת לנו כאשר נשבעת לאבתינו. לתת לנו וקיימת ארץ זבת חלב ודבש לשון רש''י ואם כן שיעור הכתוב ואת האדמה אשר נתת לנו ארץ זבת חלב ודבש כאשר נשבעת לאבותינו ור''א אמר כי טעמו להיותה כן תמיד כלומר וברך את האדמה אשר נתת לנו להיותה ארץ זבת חלב ודבש ואין צורך בכל זה כי בכלל הדבור או השבועה הנתינה אומר אדם לחברו ''נשבעת לי שדה שלך'' ''אמרת לי מנה'' וכן כאשר דבר ה' אלהי אבותיך לך ארץ זבת חלב ודבש (לעיל ו ג) וכבר פירשנו (שם) וכן ויתן לו בית ולחם אמר לו וארץ נתן לו (מלכים א יא יח) ולא יקשה בעיניך בכאן כי לא נזכר בשבועות האבות ''ארץ זבת חלב ודבש'' כי מאחר שהארץ ההיא בעת ההיא ארץ זבת חלב ודבש הנה נשבע להם בארץ זבת חלב ודבש או ''לאבותינו'' יוצאי מצרים שנאמר להם (שמות ג ח) אל ארץ זבת חלב ודבש כענין וירעו לנו מצרים ולאבותינו (במדבר כ טו)
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source